אמריקה – ביקורת

בעת הצפייה ב"אמריקה", סרטו החדש מאת הבמאי, אופיר ראול גרייצר. קשה שלא לחשוב על שירה של וויטני יוסטון, "Greatest  Love of All", המצוטט כדלהלן: "I believe the children are our future, Teach them well and let them lead the way, Show them all the beauty they possess inside". זאת יצירה אשר מאמינה בטוב לב האנשים, כל אפשרות/אופציה מהדמויות לכעוס, לסלוד ולשמור טינה, מחולפת על ידי חום, אהבה והבנה. דרך כך, נוכל לעזור אחד ולשני ובייחוד בזמן התבגרותנו מילדים למבוגרים שאנו היום.

להמשיך לקרוא "אמריקה – ביקורת"

עקרה – ביקורת

יצירתו העלילתית הראשונה של הבמאי התיעודי, מרדכי ורדי. עוסקת בכאב הפיזי, הטראומטי והאישי של פייגי, דתייה מחסידות ברסלב. היא ובן זוגה, נפתלי, טרם התברכו בילדים. בעת ראש השנה,  נשארת פייגי עם הוריו של  נפתלי בצפת, בהיעדרו טס לאוקרינה בכדי להתפלל להריון. אביו מזמין אל בייתו את הרבי אליהו, הצעתו לריפוי פייגי באמצעות קול השופר תוביל את המשפחה לסחרור, אשר תבחן את אמונתם וחייהם עד לרגע הטראומטי והגורלי שישאיר את צופיו חסרי נשימה.

קל להתייחס בביקורתיות אל העשייה הקולנועית של "עקרה". חשוב לקחת בחשבון שמדובר בהפקה קטנה ועצמאית, התסריט של ורדי לעומת זאת, כן דורש ליטושים. שני מערכותיו, הראשונות והאחרונה יכולים בפני עצמם להוות יצירות עצמאיות, אינם מצליחים לחבור לכדי תסריט קוהרנטי. קטעי השדכנות בכיכובה של אילנית בן-יעקב המדהימה, מעלים חיוך, אך בולטים בהשוואה לטון הדרמטי של היצירה. כפי שצויין לעייל, קל להתייחס בשיפוטיות אל האספקטים הקולנועיים, עם זאת קשה להישאר אדישים, חציית הסרט לשניים, תוביל את הכאב לשטוף את האולם ויושביו.

להמשיך לקרוא "עקרה – ביקורת"

מטרונום, אף פעם לא מאוחר – ביקורות

מטרונום

סרט הביכורים של אלכסנדרו בלק הינה יצירה מרתקת, מציגה פוטנציאל של יוצר עולה  בתעשייה קולנועית, רומנית מצומצמת. נכחתם בפסטיבלי קולנוע במהלך העשור האחרון?, ככל הנראה שמתם לב בתוכניות את שמותיהם של הבמאים הבאים (תרומתם הייתה הגל הרומני החדש): כריסטיאן מונג'יו,  קורנליו פורומבויו,  ראדו ג'ודה וכריסטי פויו. חלק מסרטיהם עסקו עם במפורש או בעיקופן בהיסטוריה של מדינתם, השפעות ארוכות הטווח בהווה, הקונפליקט שבין האדם מול עוצמת המערכת. "מטרונום" לא יחדש או יוסיף לסרטים של היוצרים שצוינו לעייל,  אינו בהכרח קוהרנטי, אך התוצאה הסופית קורעת את הלב, מצדיקה את האמירה: "it's not the journey it's the destination".

להמשיך לקרוא "מטרונום, אף פעם לא מאוחר – ביקורות"

התמים, החלטה לעזוב, ברוקר – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

התמים

לעיתים לא צריך הרבה בכדי להעניק בידור קולנועי. את השחקן הצרפתי לואי גארל מכיר ומעריך מזה זמן מה. אם זאת, הפרויקטים שביים וכתב עדיין לא צפיתי. החלטתי לתת הזדמנות ראשונה לסרטו האחרון שהוקרן מחוץ לפסטיבל קאן, "התמים". אציין, זהו אינו סרט  מקורי או בהכרח קורע מצחוק. עדיין מדובר באחד הסרטים הנעימים והקלילים שהוקרנו השנה בפסטיבל. אם כניסתי אל האולם, הופתעתי לגלות שמאחורי עלילתו הפשוטה, בן החושד בבן זוגה החדש של אימו (מורת התאטרון), אסיר שהשתחרר זה עתה. מסתתרת יצירה עם מספר הפתעות מתחת לשרוולה.

להמשיך לקרוא "התמים, החלטה לעזוב, ברוקר – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"

יוני אפס, האשמה – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

יוני אפס

לא בכל יום, נראה שם מוכר מהתעשייה ההוליוודית מביים פרויקט ישראלי, בייחוד שהסיפור כקרוב לאזרחים במדינה. היצירה בוחנת את הוצאת ההורג הראשונה והאחרונה בישראל של אדולף אייכמן דרך 3 גיבורים. הראשון, ילד הנדרש לבנות את התנור לשריפת גופתו של אייכמן. השני, קצין שב"ס השומר על חיי הנידון למוות והשלישי, ניצול שואה החוזר לראשונה לפולין. ג'ייק פאלטרו מביים סרט יפיפייה, מצליח להוציא משחקניו הופעות משחק מצוינות, כולל אלה בעלי זמן מסך מוגבל. התסריט אינו מגובש, מדובר בשלושה סרטים קצרים, הראשון מבניהם (בעל פוטנציאל עצום), יכל היה לעמוד בפני עצמו, בעיקר שסיום היצירה מתקשרת לסיפור ההתחלתי. השניים האחרונים אינם רעים בהכרח, אך אינם מתחברים לכדי יצירה הומוגנית.

להמשיך לקרוא "יוני אפס, האשמה – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"

מי שמעשן משתעל ו-3000 שנים של כמיהה – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

מי שמשען משתעל

דופייה חוזר בפעם השנייה למסכים הגדולים, סרטו הראשון לשנה הזאת, "לא ייאמן, אבל אמיתי" הציגה את התפתחותו ו"התבגרותו" כבמאי מיומן, ביכולתו לשלב בין קומדיה שטותית ליצירה בעלת מסר/משמעות. יש היגיון מאחורי השיגעון, כל בדיחה, אירוע או דמות נועדו בכדי לקדם את הסיפורים ביצירה. שום סצנה אינה דומה לשנייה ומכאן נובע כל הכיף. כך שהצפיות לסרטו השני, "מי שמשען משתעל"  היו גבוהות. התמונות הראשונות מהיצירה, בעת הודעתו שיוקרן מחוץ לתחרות הרשמית בפסטיבל קאן השנה, הציגו חבורת גיבורי על (המזכירים את הפאוור ריינג'רס) בשם 'כוח הטבק' הנלחמים ביצורים שונים בעזרת כוח הסיגריה. מפקדם קובע שעליהם לצאת אל גיבושון, בטענה שרמת האמון ביניהם מתחילה להצטמצם. אך להפתעתי הרבה, לא מדובר בעלילה המרכזית שכן היצירה מורכבת ממספר מעשיות שונות המחברים מכתב אהבה לאומנות הסיפור.

להמשיך לקרוא "מי שמעשן משתעל ו-3000 שנים של כמיהה – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"

קורסאז', עכביש קדוש – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

קורסאז'

אל "קורסאז'" צריך להגיע עם הציפיות הנכונות, ראש פתוח, ההבנה הראשונה כי מדובר ביצירה הבוחנת את סבלנות צופייה, מתיאור העלילה ניכר שמדובר בדרמת תלבושות גנרית על חיי הקיסרית אליזבית (סיסי) בהיותה מתמודדת מול משבר עם חגיגת יום הולדתה ה-40 בחג המולד של 1877. למען האמת עם סיומו בעיקר סלדתי מהסרט, אך לאט, לאט חדל היה מלשחרר, המשיך לגדול ובסוף להתחבב עליי ואכן יש הרבה לאהוב ולהעריך. במיוחד שהדבר האחרון שציפיתי מדרמת תלבושות היא בחינת אספקט האובייקטביות של המצלמה אל מול התמונה. באחת הסצנות המשמעותיות מבקשת אחת מהדמויות לצלם את יופייה של הקיסרית,  מהתעניינות מההמצאה החדש שואלת הקיסרית עם ביכולתה לדבר, עונה הצלם שברשותה להגיד את כל אשר ליבה וכך נעשה, הקיסרית צועקת ומוציאה מבתוכה שניים של כעס כלפי כבלי הביוקרטיה והמיזוגיניה. היא מעולם לא נראתה יותר חייה מאשר התמונות שסובבות אותה בטירתה.

להמשיך לקרוא "קורסאז', עכביש קדוש – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"

משולש העצבות – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

בחודש מאי האחרון, רובן אוסטלנד קיבל את החותמת הרשמית כאחד האוטרים הנחשבים בקולנוע העולמי, כאשר פסטיבל הסרטים בקאן העניק בפעם השנייה את דקל הזהב ובכך הכניס אותו אל תוך מועדון אקסקלוסיבי של אוטרים קולנועיים נוספים שזכו פעמיים בפרס הענק בפסטיבל:  מיכאל הנקה, קן לואץ', האחים דארדן ועוד. סרטיו של אוסטלנד הם קומדיות קרירות כקרח, ונשכניות כאחד מהכלבים הנשכנים שנמצא מאחורי גדר עם השילוט: "זהירות כלב נושך". הם טעם נרכש, לא כל אחד היה מוכן לשבת שעה עד שעתיים כנגד מראה אל נבכי הנפש של החברה. סרטו החדש "משולש העצבות"  הוא הסרט הגדול והשאפתני שעשה עד העת. אם זאת אינו מאבד הרבה ממה שהפך את סרטיו הקודמים במדינת מולדתו לחוויות מצחיקות ומעוררות מחשבה.

להמשיך לקרוא "משולש העצבות – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"

חולה מעצמי, לא ייאמן, אבל אמיתי, אמילי הפושעת – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

חולה מעצמי

שאלתם לעצמכם מה היה קורה אילו הסרט הנורבגי "האדם הגרוע בעולם" עסק משמו באינדיבידואל כזוועתי וחסר אמפטיה כלפי הזולת?. תכירו את סינייה ותומס זוג במערכת יחסים לא בריאה במיוחד. שניהם תחרותיים, תומס פורץ אל תודעת המיינסטרים כאומן החם/החדש בתעשייה. בתגובה, סינייה מחליטה לבצע מהלך תמוהה ובלתי נתפס שישנה את חייה מקצה לקצה (לראות בכדי להאמין). זאת קומדיה שחורה בעלי קטעים גרפיים שככל הנראה יגרמו לזוז מאי-נוחות או לעזוב בריצה את האולם. בכך עליכם לדעת את סוג הסרט שאתם נכנסים מראש. נכון, החוויה אינה נעימה לצפייה, הדמויות מעוררות סלידה, ברם מהיותו קומדיה מצליח לבצע את עבודתו בשלמות. הבמאי והתסריטאי, כריסטופר בורגלי, מצליח לאזן בין הקטעים הקשים לצפייה להומור הנשכני המציג את המחלה האמיתית במאה ה-21, תשומת לב, הרדיפה הבלתי פוסקת אחר לייקים ופרסום.

להמשיך לקרוא "חולה מעצמי, לא ייאמן, אבל אמיתי, אמילי הפושעת – פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"

אירועי חוצות | פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022

בשבוע הבא יפתח פסטיבל הקולנוע ירושלים את מהדורתו ה-39 כמיטב המסורת בבריכת הסולטן, תחת כיפת השמים, יוקרן בהקרנת בכורה זוכה פרס דקל הזהב "משולש העצבות" במעמד הבמאי. הפסטיבל יציג תכנית אומנותית עשירה ומגוונת, מבכורות חגיגיות של סרטים ישראליים (שעוד נשמע עליהם השנה) ועד מיטב הקולנוע הבינלאומי מפסטיבלים, למשל: קאן, ברלין, ונציה, סאנדנס ועוד.

בנוסף יתקיימו אירועי חוצות ברחבי ירושלים ולצידם שלל אירועים באולמות הקולנוע ובמתחמי הקרנה בעיר. הכולל: ברים שיגישו מדי יום קוקטיילים מיוחדים למהדורת הפסטיבל, שיחות עם יוצרים ושחקנים ישראלים שיספרו על חוויותיהם בעבודתם, הסרטים שעליהם גדלו, הפסקולים שהשפיעו על חייהם ועוד. שלושה ערבים של קולנוע והופעות על גג "מוסללה" בשיתוף הפסטיבל וקולנוע רקס. "המפעל" יקיים חידון טריוויאלי נושא פרסים על קולנוע.

להמשיך לקרוא "אירועי חוצות | פסטיבל הקולנוע ירושלים 2022"