"העיר הזאת" התחילה כאופרת ראפ בתיאטרון, מאז הצפייה, זכורה כאחת מההצגות הטובות שהועלו על הבמה. עם הכניסה אל תוך האולם, קיים החשש כי העיבוד למסך הגדול, ייאבד הרבה מהחן והכריזמה שהפכו את "העיר הזאת" לאהובה. התוצאה הסופית מפתיעה לטובה, הגרסה הקולנועית מצליחה לרומם את ההצגה לגבהים חדשים, ניכר כי הבמאי והיוצר, עמית אולמן, הבין את מגבלות התקציב, ומעניק עיבוד ראוי ליצירתו.
היצירה מהווה כסאטירה/מחווה לז'אנר הפילם נואר, עלילתה מתמקדת בבלש ג'ו (עמית אולמן), שבעקבות בקשת שרה בנט (מוריה אקונס), יוצא למצוא את אחותה האבודה. מהר מאוד החקירה מסתבכת ושולחות את ג'ו אל תוך רחובותיה האפלים של העיר.
היצירה תיפול או תצליח תודות לקונספט: דיאלוגים שמועברים דרך ראפ/ספוקן וורד. בהצלחה, השירים מקדמים את העלילה, הם כתובים להפליא, כייפים ומהנים. כלומר, בשל קצבם המהיר, קשה שלא לפספס פאנץ' (בזמן שהקהל צוחק מבדיחה קודמת). לדוגמא: שיר "הבאטל" שמבוצע על ידי אולמן וג׳ימבו ג׳יי (בתפקיד ג׳ק מקנמרה), לא רק שמהווה סצנה קריטית בין שני הדמויות, אלא בנוסף מחווה ל"8 מייל" של אמינם.
להמשיך לקרוא "העיר הזאת – ביקורת"
Film Castle 