פסטיבל דוקאביב 2023 – המלצות ואזהרות

20 ימים במריופול

"התמונות קשות לצפייה, אך הכרחיות", אומר במאי הסרט (והעיתונאי) מסטיסלב צ'רנוב, אשר הגיע יחד עם צוותו למריופול (בעת הפלישה הרוסית לאוקרינה). עבודות הצילום של צ'רנוב יכלו להישאר ככתבה טלוויזיונית, מאז תחילת הפלישה ועד היום, כתבים נוספים מסכנים את חייהם, נכנסים אל תוך שטחי המלחמה, ומעניקים מבט למתרחש. לעומתם, צ'רנוב יוצר מחומריו שיר הילל לכוח העיתונאות כנגד מפיצי הפייק ניוז, ובנוסף מעניק דיוקן מצמרר, כואב ואישי על העיר ותושביה.

הרבה מכוחו של הסרט נשען על העריכה, המצליחה לאזן בין הקטעים השונים, ומלכדת ליצירה קוהרנטית. על אף שההתחלה קשה לצפייה, וגורמת לאי-נוחות, בשל הרצון להיכנס אל תוך חיי האזרחים ולשוחח עימם. לאט, במידתיות ובזהירות, הראיונות לצד הקטעים מהמלחמה יוצרים פסיפס מרגש. בנוסף, צ'רנוב עצמו מקריין במהלך הסרט, אלמנט ההופך את היצירה לאישית. הדבר אינו בהכרח אפקטיבי לאור האירועים הנוספים שציוונו לעייל, אך אינה מוציאה מהחוויה הכללית (אור פז).