אגדה אבסורדית למבוגרים עם קריצה לעולמו של ד"ר סוס. נקודת המכירה של ההצגה מאת הילה בן גרא והבמאי, יפתח אופיר, מסתירה תחת שרווליה הפתעות ותפניות. עבר והווה מתנגשים, הגבול בין התאטרון למציאות מתחיל להיטשטש ושום דבר אינו כפי שנראה. לאלו המוכנים להתמסר לשמונים דקות של כתיבה מושחזת, משחק מעולה ודמיון שופע, "מקומות מופלאים" הינו ההצגה בשביליכם. חשוב להזהיר, לוקח זמן להתחבר אליו, לתת לקסמו לעשות את העבודה, קשה לנחש בדיוק לאן מוביל ההצגה את צופייה, מה עוד יהיה ניתן להוסיף/להרחיב על אושר האדם במאה ה-21. כפי שצויין לעייל, המסע שרוקמת בן גרא שווה את המאמץ.
עלילתו עוסקת בשני דוורים שלפתע חשים שמשהו חסר, שגרת החיים הדלה אינה מספקת את תחושותיהם הפנימיות. אותם פרצופים ושבילים אפרוריים, מילואי הטוטו, הציפייה לבירה בסופ"ש לאחר ימי העבודה הארוכים. תהיות ומחשבות בין שני הדוורים תובילם למסע שייבחן את מענה לשאלות הקריטיות שמדאיגות את חייהם של המבוגרים, הדיסוננס בין עולמו של ד"ר סוס לחיינו הקרים והציניים מעולם לא היה ענק.
כפי שצויין לעייל, ההצגה מכיל מספר הפתעות, כך שאינני מעוניין לרמוז או לציין אף אחד מהם. העלילה מגרדת את פני השטח, ניכר שבמהלכו צוות השחקנים נהנה מכל שנייה על היותו על הבמה. לכל אחד ואחת יש חלק בו משייף את יכולות המשחק שלו, כנאה מאגדה מדובר בדמויות צבעוניות, מעניינות שכיף להסתכל עליהם. מאיה בכובסקי בתפקיד עובדת בנק אכפתית. המחזאית, הילה בן גרא באחת ההפתעות המענגות של ההצגה, ידיעת תפקידה ללא ספק תפגע באשליית ההצגה, בני אלדר שגרם ללסתות הקהל להישמט כהאיש בחליפה וגד קינר (קיסינגר) בתפקיד קטן אך כהרגלו מצוין.
תום זידנר ואלעד שנקר בתפקידיי הדוורים, אינם בולטים במיוחד בהיותם מגלמים את האדם היום-יומי (למרות שלדמותו של שנקר יש קטע מעורר חיוך על לחשוב עם עצמך). קל להתחבב לדמויותיהם, לשים את עצמינו בתוך נעליהם, כמה רחוק אנו מוכנים ללכת בכדי למלא את החסר בחיינו, מה היינו עושים בכדי לעבור מכאן (שגרת חיינו השחוקה) לשם (התקווה, החלום, התפלות אל עבר רוטינה שאינה שלנו) בכל זה ועוד מטפלת ביצירה במופתיות ויצירתיות שאף אחד מקהל לא היה מצפה. כנסו עם ראש פתוח, תובטחו לאחת מההצגות המעניינות והנוגעות שתראו השנה.
(אור פז)
Film Castle 