אין רשע בעולם – ביקורת

"העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים שעושים רע, אלא בגלל אלו שלא עושים דבר בעניין"

אלברט אינשטיין

הסרט היה על הרדאר מאז הקרנתו בפסטיבל ברלין 2020, שנה לאחר מכן, זכה "מין חסר מזל או פורנו משוגעים" של ראדו ג'ודה וכבר החודש נדע את זהותו של הזוכה במהדורת 2022 של הפסטיבל. לפני שנסיט את מבטינו אל העתיד, אציין כבר עכשיו, "אין רשע בעולם"  הינו מלאכת עבודה בתסריטאות, דיוקנים אפקטיביים ועוצמתיים על חברה בחיפושה אחר גאולה. נשאלת השאלה איך יצירה שכזאת נעשית תחת משטר טוטליטרי?,  מוחמד רסולוף הבמאי, צילם את היצירה בסודיות בזמן שערער על עונש מאסר בעשיית סרטים שהממשלה קבעה שהם תעמולה נגדית.

סיפור לסיפור ניתן לחוש את זעקתו של רסולוף, יותר משהו מכתב אשמה נגד הממשל, "אין רשע בעולם" הינו קריאת השכמה לכל אדם באשר הוא. כפי שאומרת אחת הדמויות באפיזודה השלישית לגיבורינו, סוהר שזה עתה יצא לחופשה בכדי להיפגש עם אהובתו. "לסרב זה כוח", פקפוק או חשיבה מחוץ לקופסה, טעות. כפי שמציג רסולוף הדבר פועל מאינסטינקט, הגנה ושמירה, עלייך ועל משפחתך מהזוועות שמבחוץ ובנוסף מולד, המחשבה כי השלטון פועל למען מדינתו ונועד להגן על אזרחיו מכל אויב, חיצוני או פנימי.

מתוך "אין רשע בעולם" (באדיבות בתי קולנוע לב)

הסרט כפי שניתן לנחש מורכב מארבעה אפיזודות, המאוגדות תחת הנושא של עונש מוות באיראן והשפעותיו. כמטיב הסרטים מסוגו, ישנם סיפורים טובים וכאלו פחות. המעשייה הראשונה עוסקת בסדר יומו של אב משפחה, חוץ מהיותו הקדמה לשלושת המעשיות שיבואו אחריו, אין מספיק נפח. אחרי עשר דקות הראשונות מתחיל לאבד פוקוס, להגנתו מרוויח את תשומת ליבנו לקראת סופו. למרות שניתן לנחש ולהכין את עצמינו לסיום, קשה שלא להזדעזע. המעשייה השנייה וככל הנראה האהובה עליי, הינו סיפור מתח. סוהר רודף שלום הנאלץ לבצע את הוצאתו הראשונה. הכל נבנה באיטיות, מכין את הבמה למה שיבוא, למרות שהתוצאה עצמה אינה אפקטיבית ומזעזעת בהשוואה לשלושת המעשיות האחרות, כמותחן שעומד בפני עצמו, בהחלט מספק את הסחורה.

המעשייה השלישית כפי שמפורטת לעייל, עוסקת בסוהר שיוצא להיפגש עם אהובתו. למרות שקל לנחש את התפנית בעלילה. קשה שלא להישאר אדישים במיוחד בסצנת היום הולדת המהווה אגרוף לרכה, הדבר מחוזק תודות המשחק הפנומנלי של צוות השחקנים שדרך הבעות פניהם מצליחים לגרום לכאבם לחדור פנימה. המעשייה הרביעית והאחרונה עוסקת ברופא לשעבר המסתיר סוד בפני האורחת שלו. סיפור יחסית גדול בהשוואה לאחרים, המתח והיחסים בין שני הדמויות נבנה בצורה יסודית ומשאיר את הקהל על קצה מושבו. המשותף מבין ארבעת המעשיות הינו העובדה שנעשו ביד רמה, הצילום פיוטי ויפיפה, הדילמות המוסריות העולות ברובם מפותחות, הדמויות מורכבות ורחוקות מלהיות  חד-ממדיות.

למרות שלא כל הסיפורים אחידים ברמתם, קשה שלא להסיט את המבט מהמסך. התוצאה הסופית מעוררת מחשבה, ההוכחה שהקולנוע כלי אוניברסלי. אם לא על המסך הענק, "אין רשע בעולם" שווה את זמנכם.

(אור פז)