קליימקס – ביקורת

כל ניסיון בהבנת המהות מאחורי סרטו החדש של הילד הרע של הקולנוע הצרפתי, גספר נואה. תיגמר ככל הנראה אחד מתוך שני חוטי מחשבה פוטנציאליים: "מה לעזאזל ראיתי כרגע?" או "זאת הייתה חתיכת חוויה מדהימה ועדיין מה לעזאזל ראיתי כרגע?". נתחיל מזה ש"קליימקס" הוא קודם כל סרט שמטרתו להעביר לקהל צופיו חוויה, ותאמינו לי כשאני אומר לכם כי אתם לא תישכחו ממנו במהלך הימים שיבואו, מדובר כאן בשעה וחצי של טירוף טוטאלי שנבנה בהדרגתיות ולאט, לאט מתחיל להידמות לסיוטים הכי גרועים שלכם.

להמשיך לקרוא "קליימקס – ביקורת"

מודעות פרסומת

מקוללים – ביקורת

אני תמיד בעד כל יוצר המוכן להביא דבר חדש לקולנוע הישראלי הממוצע, עוד מתחילת העשור הנוכחי התלהבתי לראשונה כאשר "כלבת" עלה לאקרנים הוא כפי שכונה ע"י התקשורת סרט האימה הישראלי הראשון. ומשם התחיל לו גל חדש בקולנוע שהביא לנו לא רק בהכרח סרטי אימה, סרטים שלפני עשור לא הייתם חושבים לראות בבתי קולנוע, לדוגמא: "מי מפחד מהזאב הרע", "מסווג חריג", "אני לא מאמין, אני רובוט!", "קריאה לחלומות" ולאחרונה "מקוללים" סרט שכלל ולא שמעתי אליו הרבה שצץ משום מקום לא מזמן ביום הקולנועי הישראלי, אז מה שנישאר זה לבדוק האם הופתעתי לטובה או לרעה?.

להמשיך לקרוא "מקוללים – ביקורת"

אישה במלחמה -פסטיבל קולנוע חיפה 2018

הקולנוע האיסלנדי מעולם לא פרץ לתוך תודעתם של הקהל הישראלי, כלפני שלושה שנים הופץ בפעם הראשונה סרט איסלנדי הנקרא "לב רחב". הוא כלל ואינו השאיר חותם במהלך השבועות ש הוקרן, שנה לאחר מכן נעשה ניסיון שני עם הסרט "איילים". לצערו הרב גורלו נחתם בדיוק כמו זה של "לב רחב". כנראה והמפיצים יפסיקו לקחת סיכון כשזה נוגע לקולנוע האיסלנדי וחבל מאוד כי סרטים כמו "אישה במלחמה" ראויים להיות מופצים בקולנוע, מדובר כאן בבידור סוחף, כזה שמשלב בין מיומנות קולנועית מקורית ומשובחת לבין סרט חשוב שנוגע בנושאים כמו איכות הסביבה והדרכים שבו אנו מתמודדים בבעיות בחיינו מבלי להרגיש קיטשי.

להמשיך לקרוא "אישה במלחמה -פסטיבל קולנוע חיפה 2018"

הנסיך המאושר – פסטיבל קולנוע חיפה 2018

לקראת סופו של "הנסיך המאושר", מתבאר מדוע והחליט הבמאי והתסריטאי רופרט אוורט להביא את סיפור חייו של המחזאי אוסקר ויילד כסרט, רק בשל עד כמה חשוב הסיפור לתקופתנו ובמיוחד ללהט"בים. הם הגיעו כל כך רחוק מאז המאה ה-19, החברה המודרנית מודעת לקשיים שהקהילה הגאה עוברת ומנסה בכל יכולתה להמשיך לעזור לה מול המלחמה המתמשכת בגורמים אחרים המנסים לשלול את זכויותיהם, זה הכול יפיפייה ונהדר אך לרופרט אוורט יש עוד דרך ארוכה כשזה נוגע לספר סיפור אנושי ומרגש, מה שמשאיר את "הנסיך המאושר" כביוגרפיה הוליוודית סטנדרטית.

להמשיך לקרוא "הנסיך המאושר – פסטיבל קולנוע חיפה 2018"

התקף חרדה – פסטיבל קולנוע חיפה 2018

ההתעניינות שלי ב"התקף חרדה" הפולני התרחשה עוד מלפני שנה, מצפייה מהטריילר נזכרתי איך לא ב"סיפורים פרועים" הארגנטיני שעסק במקבץ סיפורים המציגים כיצד בשבריר השנייה האדם יכול לאבד את נימוסיו ולחשוף את החייה שבתוכו. ובכן מבין שני הגרסאות, אני יותר מעדיף את הגרסה הארגנטינאית בשל היותה מפוקסת בסיפוריה ומתנהלת בקצב מהיר.

להמשיך לקרוא "התקף חרדה – פסטיבל קולנוע חיפה 2018"

אסאקו 1 ו-2 – פסטיבל קולנוע חיפה 2018

האם לאדם יש את האפשרות ללמוד מן עברו בשביל לקבל עתיד טוב יותר או שהוא מובל כמו צאן לגורלו האכזר רק בשביל לחוות את טעיותיו בשנית. "אסאקו 1 ו-2" הוקרן בפסטיבל קאן האחרון, אפשר להגיד כי ציפיותיי לא היו בשמיים, הקולנוע היפני בשנים האחרונות כלל ולא מצליח להלהיב אותי, נראה כי הם ממחזרים חומרי גלם, שואפים יותר לקטן וחמוד מאשר ליצירה עוצמתית. ובכן זה הוא המקרה גם כאן, מדובר בסרט קטן, נעים ולעיתים משעשע אך כאשר והוא יועמד למבחן האמיתי, אני בספק שאזכור משהו מהשעתיים האלו.

להמשיך לקרוא "אסאקו 1 ו-2 – פסטיבל קולנוע חיפה 2018"

פנים, אפר לבן,דונבאס: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018

דונבאס

"דונבאס" הוא הרבה דברים: סרט חשוב, מסמך זוועתי על טבע האדם, מלאכה קולנועית משובחת. אך לצערי הרב הוא רחוק מלהיות סרט קולנועי, בשל העובדה שאינו מתמקד בעלילה אחת או דמות מרכזית אלא במספר רב של דמויות וסיטואציות שונות אשר מרכיבות פסיפס של אוקרינה המודרנית, המושחתת וצמאת הדם, יוצרים מצב בו קטעים רבים נגררים מעבר לזמן שלהם וכשסוף, סוף מצליחים לאחז רגשית באחת מהדמויות, אנו עוברים לסיפור הבא והתהליך חוזר חלילה.

להמשיך לקרוא "פנים, אפר לבן,דונבאס: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018"