קליימקס – ביקורת

כל ניסיון בהבנת המהות מאחורי סרטו החדש של הילד הרע של הקולנוע הצרפתי, גספר נואה. תיגמר ככל הנראה אחד מתוך שני חוטי מחשבה פוטנציאליים: "מה לעזאזל ראיתי כרגע?" או "זאת הייתה חתיכת חוויה מדהימה ועדיין מה לעזאזל ראיתי כרגע?". נתחיל מזה ש"קליימקס" הוא קודם כל סרט שמטרתו להעביר לקהל צופיו חוויה, ותאמינו לי כשאני אומר לכם כי אתם לא תישכחו ממנו במהלך הימים שיבואו, מדובר כאן בשעה וחצי של טירוף טוטאלי שנבנה בהדרגתיות ולאט, לאט מתחיל להידמות לסיוטים הכי גרועים שלכם.

להמשיך לקרוא "קליימקס – ביקורת"

מודעות פרסומת

פנים, אפר לבן,דונבאס: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018

דונבאס

"דונבאס" הוא הרבה דברים: סרט חשוב, מסמך זוועתי על טבע האדם, מלאכה קולנועית משובחת. אך לצערי הרב הוא רחוק מלהיות סרט קולנועי, בשל העובדה שאינו מתמקד בעלילה אחת או דמות מרכזית אלא במספר רב של דמויות וסיטואציות שונות אשר מרכיבות פסיפס של אוקרינה המודרנית, המושחתת וצמאת הדם, יוצרים מצב בו קטעים רבים נגררים מעבר לזמן שלהם וכשסוף, סוף מצליחים לאחז רגשית באחת מהדמויות, אנו עוברים לסיפור הבא והתהליך חוזר חלילה.

להמשיך לקרוא "פנים, אפר לבן,דונבאס: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018"

פרסי אופיר 2018 – כאן ועכשיו

את סרטו הקודם של רומן שומונוב "החלומים מבבילון" הדוקומנטרי לצערי הרב עדיין לא הספקתי לראות, הוא הינו מהווה הרחבה לסרטו העלילתי הראשון "כאן ועכשיו". היו לי את חשושתי לפני שניכנסתי להקרנה, דרמות חברתיות כמו אלו יכולות בקלות ליפול למלכודת של קיטש דביקי (ואלוהים יודע שלא חסרים כאלו בנוף הקולנוע הישראלי), עם סיום ההקרנה כל חששותי נעלמו כשהבנתי שהתגלתה לפני יצירה חביבה, אפקטיבית ומרגשת המצליחה לכבד את קהל צופיה מבלי להרגיש .בומביסטית או גדולה מהחיים

להמשיך לקרוא "פרסי אופיר 2018 – כאן ועכשיו"

קיץ, גבול: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018

קיץ

החיסרון המשמעותי בעשיית סרט העסוק באישיות מפורסמת במדינה ספציפית היא העובדה כי לא כולם מחוץ למדינה יתחברו  או יבינו במה שמתרחש על המסך, ולמרות שאני כן מחשיב את "קיץ" כסרט טוב, יש בי הרגשה כי בשביל באמת להנות ממנו, צריך לקרוא על ההיסטוריה שבמתרחשת העלילה.

להמשיך לקרוא "קיץ, גבול: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018"

החינוך הרע של קמרון פוסט, סכין+לב: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018

החינוך הרע של קמרון פוסט

עם כל הרצון הטוב שלי, באמת שרציתי לאהוב את הסרט הזה. בחזית המצלמה יש שתי שחקניות שהוכיחו לי בעבר עד כמה באמת טובות הן יכולות להיות, קלואי גרייס מורץ (קיק-אס, שכנים 2) וסאשה ליין (אמריקן האני). הוא זכה בתואר המכובד בפסטיבל סאנדנס האחרון של פרס חביב הקהל. ולמרות זאת קראתי ביקורות באמריקה אשר מזהירות ואומרות כי לא מדובר ביצירת מופת, אלא במשהו יותר קטן. וכל כך חבל לי להגיד את זה, אך הפעם אני נוטה לכיוון של הביקורות האמריקאיות.

להמשיך לקרוא "החינוך הרע של קמרון פוסט, סכין+לב: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018"

סקייט קיטצ'ן, לזרו השמח: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018

סקייט קיטצ'ן

בשנה בקיבלנו את "ליידי בירד" אחד מסרטי ההתבגרות הכי זכירים בזמן האחרון, האם ישנו מקום נוסף לעוד סרט התבגרות בהפרש של כמה חודשים?. אתם תופתעו לשמוע כי התשובה היא כן!. "סקייט קיטצ'ן" סרטה החדש של קריסטל מוסל ("מאורת זאבים") אינו ישנה את הז'אנר של סרטי המתבגרים אך אם זאת בעזרת שפה קולנועית יפייפה וויזואלית מצליחה קריסטל ליצור כאן מעשייה מרגשת ומהנה על התבגרות ומציאת מקומנו בחיים האלו.

להמשיך לקרוא "סקייט קיטצ'ן, לזרו השמח: פסטיבל קולנוע ירושלים 2018"

פסטיבל קולנוע ירושלים 2018: התחרות הבינלאומית (וסרטים נוספים)

ממשיך את סקירתי של פסטיבל קולנוע ירושלים 2018, פעם שעברה נכנסתי לעומק של מה שיש לתחרות הישראלית להציע, הפעם אני מסיט את כיווני למעבר לים ובודק את שאר התכנים שיש לפסטיבל להציע.

להמשיך לקרוא "פסטיבל קולנוע ירושלים 2018: התחרות הבינלאומית (וסרטים נוספים)"